מקור קהלת י״ב:ב׳
2 עַ֠ד אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תֶחְשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ וְהָא֔וֹר וְהַיָּרֵ֖חַ וְהַכּוֹכָבִ֑ים וְשָׁ֥בוּ הֶעָבִ֖ים אַחַ֥ר הַגָּֽשֶׁם׃
פירוש תורה תמימה על קהלת י״ב:ב׳
2 עד אשר וגו'. עד אשר לא תחשך השמש והאור – זו פדחת והחוטם והירח – זו נשמה , והככבים – אלו הלסתות , ושבו העבים אחר הגשם – זו מאור עיניו של אדם שהולך אחר הבכי . שבת קנ"א ב'
3 עד אשר וגו'. רבי יהושע פתר קראי במקדש, וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא תחשך השמש – זו מלכות בית דוד, שנאמר תהלים פ"ט וכסאו כשמש נגדי, והאור – זו התורה שנאמר ותורה אור, והירח – אלו סנהדרין, שנאמר שם פ"ט כירח יכון עולם , והכוכבים – אלו תלמידי חכמים , ושבו העבים אחר הגשם, אתה מוצא כל הנבואות קשות שנתנבא עליהם ירמיה לא באו עליהם אלא לאחר חרבן הבית . מ"ר
4 ושבו העבים וגו׳. ושבו העבים אחר הגשם – ר׳ לוי משל בזה תרתי משלי, בא לבבות זלגו עיניו דמעות , בא להטיל מים – הגללים יוצאין ומקדמין אותו . מ"ר